מקבץ כתבות ששטפתי בהן הבוקר את עיניי, בסדר הזה, מכיוון שיש לי חופש ואני מנסה להסתגל אליו לפני שהוא מתאדה ע”י יקיצה טבעית ושהייה במיטה מול הטלוויזיה עד השעות המאוחרות של הבוקר. הממ ואכן, יצא לי משפט אמביוולנטי קולע

.ראשית, מאמר המערכת של “הארץ” (שלא מאוד הרשים אותי), פרט לטוקבקים, ששוב התעלו על עצמם

אחר כך מאמר הרבה יותר מעניין של אבירמה גולן, כאן

“?גזענים, אנחנו“

שבעקבותיו צפיתי בכתבה מתוך עובדה (שוב, לא עובד בשועל האש שלי וכנראה גם בשלכם) על הבחור הזה, ובעצם הסדר הוא הפוך - קודם כתבה בעובדה ואחר כך מאמר

“אז דפדפתי למאמר נוסף בהארץ עם הכותרת הפרובוקטיבית כמו גם התוכן “גרמניה מעל לכל

ומה שמעל לכל משך את תשומת לבי, היא העובדה שבכתבה הבאה, על אף הכותרת המרמזת, עם השם המעט ציני “אין קרונות” לא קיים אזכור אחד אפילו של גרמניה. אבל הטוקבקיסטים שוב מספקים את הסחורה

מה שמביא אותי להיזכר באתר שגיליתי רק אתמול, אני חושבת שזה היה אצל לילה, והוידאו-פוסט של יונתן מתוכו

ובלי קשר אבל לחלוטין רלוונטי, מבחן התושבות של ישראל

זהו להיום. זמן לקום, כמובן כדי להכין קפה ולהביא עוד כמה ספרים ודברי אוכל למרחק הושטת יד מהמיטה.
—————-
Listening to: Cass McCombs - I Went To The Hospital
via FoxyTunes

עביר עראמין. אם השם לא אומר לכם כלום, שאלו את עצמכם איפה הייתם באירועי אוקטובר וכיצד וועדת אור חלפה על פניכם סתם כך. http://www.notes.co.il/tali/41548.asp

התשובה של ארץ נהדרת ל”ישראלי אמיתי לא משתמט” ומה שיש לטלי כוכבי לומר על זה, וראוי שזה יישמע http://www.keshet-tv.com/nehederet/LobbyVideo.aspx?MediaID=30087&CatID=4422&Level3=4423
(כי לשועל האש יש בעיות internet explorer לצערי, אני צריכה לתמיד לפתוח סרטים של קשת בעזרת)

http://www.notes.co.il/tali/41548.asp

http://www.wired.com/medtech/health/magazine/16-03/ff_autism

habe das gerade per Email bekommen. Eine Kandidatin des bulgarischen “כוכב נולד” oder “Bulgarien sucht ein Superstar” namens Preslava Peicheva. Die Kandidaten mussten nämlich ein Lied auswählen auf eine andere Sprache, und hier singt sie “חורשת האקליפטוס”. Das hätte ich nie geglaubt!

Ich gebe auch zu, ich mag das Lied so gern. Ich bin eben ein Freak alter Volksmusik. Wenn ich in Bayern geboren wäre, könnte das schlimm werden. Das Lied bringt aber so viele Erinnerungen mit sich. Unter Eukalyptusbäumen bin ich praktisch aufgewachsen. Das Geruch des ‘Maluach’ kommt direkt zur Nase. Die schöne Tage und Nächte, die ich bei meinem Onkel Elieser und Tante Alisa verbracht habe, die direkt am Ufer des Kinneret (See Genezareth) wohnen. Angeln mit meinem Vater, als er das noch gemacht hatte. Im Schlafsack aufm Garten vor dem Haus, vor den Augen streckt das See, man musste nur die Gartenzaun überqueren und hoppala war man schon im Wasser. Und nach dem Schwimmen und mit-Fisch-Spielen gab’s frische Limonada und ein Besuch mit Großmutter beim Grabstein von Rachel, die Dichterin, und die schöne Fahrt zurück nach Hause, mit der Sonne in den Haaren und Geschichten von damals, und eben solche Musik kam dann aus dem Radio.

Mittlerweile (und schon viele Jahre) ist das See zurückgegangen, so dass man schon mehrere Kilometer (!) laufen muss von der Gartenzaun bis ins Wasser. Und Angeln tut mein Vater nicht mehr, vielleicht doch, einmal noch, hat mir mein Bruder verraten. Gemeinsam haben wir überlegt ob es die Sorgen Schuld sind, die ihm um die Ohren spinnen und ihn Lebensmüde machen, oder war es der Tod seines Vaters vor acht Jahren.

אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה, אותה הדומיה וגם אותה התפאורה…

Und zwar, ganz spontan, da wir die tollste hübscheste Wohnung gefunden haben.

Daher werde ich in den nächsten Tagen nicht viel schreiben können. Es geht nämlich heute schon los, habe genau 27 Umzugskartons gerade mitgeschleppt von der Freundin, die letzte Woche auch umgezogen war, und muss jetzt gleich mit Einpacken anfangen. Bis Samstag muss alles eingepackt werden und schon teilweise in die neue Wohnung rein, dann geht der Umzug los. Mit 30 helfenden Hände, ein Auto und viel Humor muss es auch erträglich sein…!

Zwischendurch habe ich schon meine Prüfungsthemen ausgewählt, und sobald ich mich in die Wohnung eingelebt habe, geht das auch mit dem Lernen los. Alles um Phonologie herum, plus noch ein paar Aufsätze aus der Morphologie und mit Spezialgebiet Hebräisch. Spannend!

Na dann, bis später!

אין עדיין סיכומים של ממש לעשות. בעצם למרות הלחץ הזה שיש מסביב כל הזמן ולמרות התשישות הנפשית, אין חומר מאוד חדש ולא מוכר.

נפגשתי עם פרופ’ לבחירתי כדי להירשם אצלו לבחינות הביניים. הצעתי אפילו טווח זמן שבו אני מעדיפה להיבחן (בין תחילת השנה האזרחית עד לתשעה עשר בינואר, בגלל ריבוי האורחים). לימדתי, למדתי, עבדתי. והימים הולכים ונהיים קצרים וחשוכים.

דווקא היום זרחה השמש. אבל אני שהיתי כל היום באותו המקום: מתשע עד שש. חשבתי בזמן הנסיעה בחשמלית שאני הולכת ליפול מתשישות. יכול להיות ששוב הגזמתי עם הקפה.

ארמית – אמרתי וצדקתי. היום דיברנו על נבוכדנצר, על מורפמות לתארים ו-Nunation (מה זה בעברית?) ועל פעלים ובניית הרבים.

היה בסדר. מעניין. לא צריכה סיכומים כרגע.

פרסית – למדתי מילים חשובות, בין היתר: מָן “אני”, חָסתֶה “עייף”, שירין “מתוק”, קוצָ’ק “קטן”. שיעור די נחמד בסך הכל. לא צריך להתאמץ, הכל מאוד ברור ומאוד איטי. חבל שלא התמדתי ככה כבר בסמסטר הראשון. אבל לא נורא. גם עכשיו, זה כמו שעתיים של ספורט למוח. והמרצה דווקא בסדר.

גם טיפו’ היה בסדר. מובן למדי. אני אפתח קטגוריות מיוחדות ברגע שאמצא לזה פנאי ואז אפסיק עם הפורמט הזה, המעט מדכא מעט מלחיץ.

אני צריכה לבחור עכשיו שלושה נושאים לבחינה.

יש אצלי את החיבור של יעקובסון,

Zwei Seiten der Sprache und zwei Typen apathischer Störungen

כי חשבתי לעשות משהו על Aphasie

אבל גם תפקידים סמנטיים באים בחשבון, Agens-Patiens, Ergativity, גם מורפולוגיה, אספקט, תהליכיים פונולוגיים, אולי גם בנושא מסויים אני יכולה להדגים על עברית.

[אני חושבת שהנסיון נגמר פה, כי העיניים כבר נסגרות מעצמן. לפחות מחר יש חופש, ליל כל הקדושים]

למקרה שעוד לא מכירים,

http://www.freerice.com/index.php

והשיר שעבר לי באוזן השבוע: “מה עושות האילות” של לאה גולדברג. חם ונעים.

ליל מנוחה.